בנם של אירן סוניה ויוסף. נולד ביום א' באדר א' תש"ס (7.2.2000) בחצור הגלילית. אח תאום לרונן, שניהם אחים צעירים ליונתן ואחים בוגרים לשרה ובנימין.

נשוי להלל .

איתן ישראל גדל והתחנך בחצור הגלילית. במשך תקופה קצרה גר עם משפחתו בצרפת בשל עבודתו של אביו.

למד בבית הספר היסודי בחצור ולאחר מכן בבית החינוך העל-יסודי "אמי"ת" ביישובו. כבר אז גילה תכונות של מנהיג והשקיע את כל כולו במשימותיו בלי פשרות, אך גם בלט בעדינות נפשו.

נקודת המבט המיוחדת שלו באה לידי ביטוי למשל בטיול בכיתה י"ב, כשהסביר לחבריו שמבחינתו הבסיס הערכי צריך לכלול את האמונה באל, את ערך "ואהבת לרעך כמוך" ואת ערך התרומה לחברה .

בנעוריו המוקדמים הצטרף כחניך לשבט "ציון" של סניף תנועת הנוער "בני עקיבא" ואף היה מדריך בה.

בשנות התיכון התנדב להיות ממחזיקי בית המדרש של בית החינוך, במסירות ובחריצות פקד אותו מדי יום, גם בחופשות. לעיתים אף לימד בו.

בתום לימודיו המשיך למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" ביישוב עלי שבבנימין, שם למד והעמיק בתורה שאהב. הוא נהנה מתקופה זו, מצא את מקומו והרגיש טוב במכינה .

איתן שאף לשרת כלוחם ביחידה קרבית. לצורך כך היה עליו לעבור ניתוח יקר להסרת משקפיים, לשם כך נעזר גם בחסכונותיו מעבודתו במקביל ללימודים ובחופשות .

ביום 29.3.2020 התגייס לצה"ל ושובץ ביחידת "אגוז" של חטיבת הקומנדו בחיל הרגלים. לאחר שסיים את ההכשרה המאתגרת במסלול לוחם רצה להמשיך לתפקיד פיקודי ויצא לקורס מפקדי כיתה (מ"כים) ולקורס קצינים. בסיומו מונה למפקד מחלקה בגדוד "גרניט" של חטיבת הנח"ל. במהלך השירות חזר לפקד כקצין ביחידת "אגוז". בחלוף הזמן התקדם ומונה לסגן מפקד פלוגה (סמ"פ) בגדוד.

בחופשות בבית לא נח, אלא ניצל את הזמן לאימוני כושר .

את תפקידיו ביצע במקצועיות, הוביל את חייליו בענווה ודאג להם. בהיותו מפקד מוערך סמכו עליו החיילים והמפקדים בעיניים עצומות.

איתן הכיר את הלל, ובין השניים התפתח קשר זוגי. הם נישאו בי"ט באלול תשפ"ג (ספטמבר 2023) וקבעו את ביתם ביישוב עלי.

קשר קרוב שרר בינו ובין הוריו ואֶחיו, והוא הפך להיות עמוד התווך בבית, מלא באכפתיות ובדאגה. גם מבחינה כלכלית תמך בהוריו, שנזקקו לעזרה בשל מצבם הבריאותי .

איתן, איש של עשייה ועבודה פנימית על מידות הנפש, ניחן בצניעות ובענווה ולא חיפש כבוד והערכה מהסביבה. כל דבר ביצע ברצינות וביסודיות מתוך מוטיבציה ונחישות, שאף להשתפר באופן תמידי ולהצטיין ולא הסתפק במה שהשיג אלא רצה להתקדם ולהתפתח. חיוכו לא מש מפניו גם ברגעי קושי, ומאחר שלעיתים גרם הדבר לאי-הבנה, ניסה איתן להתאמן מול המראה כדי להוריד את החיוך ולשוות לפניו מראה סמכותי ורציני, אך ללא הועיל – מייד אחר כך פרץ בצחוק מתגלגל.

עזרה לזולת ונתינה היו נר לרגליו, ובלי היסוס שם את צורכי הזולת לפני צרכיו שלו. כך למשל עוד בנעוריו, לאחר ששמע על אדם מבוגר וחולה שגר באזור, גייס את חבריו בחופשת הקיץ שבין כיתה י"א לכיתה י"ב לשפץ את ביתו. היו בו טוב לב ומסירות גדולה לעם ישראל, לתורה, למצוות ולכל מי שנזקק לו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה .

באותו יום הצטרף איתן ללחימה עם פלוגתו. בתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה בדצמבר 2023 נכנסה הפלוגה ללחימה בתוך הרצועה, ומאז ועד יום נפילתו נלחם איתן ברציפות שם.

אף שיועד לצאת לקורס מפקדי פלוגה (מ"פים) ולפני כן לחופשה בת ארבעה חודשים, מתוך תחושת שליחות ומסירות ביקש ממפקד הגדוד להמשיך להילחם עם חייליו בעזה. בקשתו אושרה, כמובן. במחברתו כתב שאינו מפחד אף שמכיר בסכנה, ומוכן למסור את נפשו למען עם ישראל. הוא נלחם במסירות, מפקד הגדוד אף המליץ להעניק לו אות הצטיינות בטקס הממלכתי שתוכנן ליום העצמאות תשפ"ה, מאי 2025 .

גם בעת מלחמה הצליח להיות מעורב בחיי הבית ודאג לרעייתו במסירות, ממרחק. דרך קבע שלח לה זרי פרחים גדולים, התעניין בהתקדמותם הלימודית של אחיה ואחיותיה ושאל לשלומם של הוריו ואֶחיו .

ביום שישי 3.1.2025 שלח להלל זר גדול לקראת שבת עם מכתב שבו הבטיח שישובו להיפגש בקרוב, שכן עתיד היה לצאת בחלוף כמה ימים לחופשה של חודש לפני תחילת קורס מ"פים.

ביום שני, 6.1.2025, בעת ששהה עם כוח במבנה בבית חאנון שבצפון רצועת עזה, הופעל מטען על ידי מחבלים והחל ירי מקלעים. איתן נהרג במקום. לצידו נפל מפקד הפלוגה, רב-סרן דביר ציון רווח, ונפצעו שני לוחמים מהגדוד .

סגן איתן ישראל שכנזי נפל בקרב ביום ו' בטבת תשפ"ה (6.1.2025). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחצור הגלילית. הותיר אישה, הורים, שלושה אחים ואחות .

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

ספד לו אביו: "איתן באמת היה מתנה מיוחדת, הקדוש ברוך הוא נתן לי ילד מתנה לעשרים וארבע שנה. הוא כל הזמן היה מחבק ומנשק. אני רוצה להגיד תודה לקדוש ברוך הוא שהעניק לנו את איתן, שהיה מתנה עבורנו".

באתר האינטרנט של רשת החינוך "אמי"ת" הוקדש דף להנצחתו.

ביישוב עלי בו התגורר איתן הוחלט להקים בית כנסת "העוז והענווה" לזכרו.

דף לזכר איתן הועלה באתר האינטרנט "גלעד לזכרם" של תנועת הנוער "בני עקיבא".

איתן ישראל, כתבו אוהביו, היה דמות מופת שרבים בארץ ובעולם כבר מתחנכים לאורו. הוא ממשיך לחיות בקירבנו. יהי זכרו ברוך לעד.